בדיקת זרע – איך עובדת הבדיקה

בדיקה הזרע מתהדרת בתואר "אבן הפינה" של הבירור האנדרולוגי.
הבדיקה מבוצעת ע"י טכנאי מיומן בשילוב של מספר עזרים, ובראשם המיקרוסקופ. במהלכה נבדקים מספר פרמטרים (מדדים) של הזרע בדגימה.

למרות השימוש הנרחב שנעשה בה, יש להבין מספר מוגבלויות וקשיים מובנים בקשר לבדיקת זרע:
1. קריטריונים מודרניים להתייחסות לבדיקת זרע (WHO, 2010), מקורם בקבוצה גדולה מאוד של גברים פוריים, והם מתפלגים בהתאם לעקומת גאוס ("פעמון")*. כאשר מנתחים פילוג כזה, ראוי לדבר על היתכנות (סיכויים), בניגוד לערכי סף (חלוקה לתקין / לא-תקין). בדרך זו, ניתן לחלק את עקומות ההתפלגות של הפרמטרים השונים בבדיקה ל-3 קבוצות: בקבוצת הערכים הנמוכים קיים סיכוי משמעותי שמדובר בהפרעת פוריות של הגבר. בקבוצת ערכי הביניים קיימת חפיפה ניכרת בערכי הפרמטרים בין קבוצת הגברים הפוריים לבין הגברים הסובלים מהפרעת פוריות. בקבוצת הערכים הגבוהים, קיים סיכוי משמעותי שלא מדובר בהפרעת פוריות.
2. לבדיקה תוקף סטטיסטי, ואיננה יכולה לנבא במדויק את פוטנציאל הפריון של גבר ספיציפי. עם זאת, ככל שהפרמטרים של הבדיקה והשילוב שביניהם טובים פחות, הסיכוי להשיג הריון ספונטני פוחת.
3. גם אצל גברים בריאים קיימת שונות נורמלית ניכרת של המדדים השונים לאורך הזמן.
4. קיים שוני בתוצאות הבדיקה של אותה הדגימה בין מעבדות שונות, ולעתים גם בין בודקים שונים באותה המעבדה. הדבר ניכר בייחוד בהערכת המורפולוגיה.
5. לצורך הערכה אנדרולוגית מומלץ לבצע לפחות שתי בדיקות באותה המעבדה, תוך הקפדה על אותה תקופת התנזרות מקיום יחסים ו/או אוננות.
6. הערכה טובה של פוטנציאל הפוריות של הגבר היא רחבה הרבה יותר מבדיקת הזרע. בדיקה או בדיקות זרע משתלבות בהערכה האנדרולוגית,  אך מהוות רק חלק ממנה, ובשום פנים ואופן לא יכולות להוות תחליף לבירור מלא אצל אנדרולוג, ויש להמנע מאבחנה ומהחלטה טיפולית ללא השלמת בירור. חוסר הקפדה בנושא זה עלולה להביא לטיפול שגוי, או אפילו לגרום נזק.

הנחיות לביצוע הבדיקה:
1. יש להקפיד על תקופת התנזרות של 2-7 ימים (מומלץ: 3 ימים).
2. במידה שדגימת הזרע ניתנת בקיום יחסים ולא באוננות, יש להשתמש בקונדום מיוחד.
3. מומלץ לתת את הדגימה בסמוך למעבדה. במידה שהדבר לא מסתייע, יש להתחיל את תהליך הבדיקה עד 1 שעה מהנתינה. במצב זה יש לשמור את הדגימה בטמפרטורת הגוף עד ההגעה למעבדה (למשל, בכיס בגד צמוד לגוף).
4. מומלץ להמנע משימוש בחומרי סיכה מסחריים או ברוק, העלולים לפגוע בתכונות מסויימות של הזרע, ולהשפיע על תוצאות הבדיקה.
5. יש לבצע את הבדיקה השניה בין 1-3 שבועות לאחר הראשונה.

עדכון 2022

כבר לאחר פרסום המהדורה הראשונה של המדריך לבדיקת הזרע של ארגון הבריאות העולמי (WHO Manual) בשנת 1980, התברר כי הנתונים והגבולות (טווחי הנורמה) שנקבעו בה ובמהדורות הבאות במשך השנים, לרבות אלה שפורסמו במהדורה החמישית בשנת 2010, מוגבלים. הבעיה העיקרית שניצבה בפני האנדרולוגים הייתה, שלא ניתן להבדיל באופן ברור בין גברים פוריים ללא-פוריים על סמך נתוני בדיקות הזרע שלהם, וכי חלק מהטווחים חופפים בין שתי קבוצות אלה.

בשנת 2021, במטרה לנסות ולענות על בעייתיות מובנית זו במשמעות הבסיסית של בדיקת הזרע, פרסם ארגון הבריאות העולמי את המדריך השישי שלו.

נראה כי השינוי החשוב ביותר במהדורה זו הוא המלצה לזנוח את טווחי הנורמה המוכרים, ולאמץ גבולות החלטה (Decision Limits) לצורך הפרדת מדדים נורמליים ממדדים פתולוגיים, מתוך הבנה כי עקרונות סטטיסטיים המתאימים לצורך קביעת טווחי נורמה במצבים רפואיים אחרים, פשוט אינם "עובדים" בכל הקשור לפוריות הגבר, ובמקרים רבים אינם משקפים כראוי את פוטנציאל הפוריות של הגבר.

עורכי המהדורה השישית ציינו מה שטענו האנדרולוגים במשך שנים: אין בכוחה של בדיקת הזרע לבדה, להפריד בין קבוצת הגברים הפוריים, לבין קבוצת הגברים שאינם פוריים. תפקידה הוא לעזור בהחלטה על המשך הבירור והטיפול בגבר.

במקום טווחי הנורמה מהמהדורות הקודמות, הציעו העורכים גבולות החלטה כפי שמתואר בטבלה שלהלן:

בסופו של דבר, מסיבות שאינן ברורות, הנתונים מן הטבלה שלעיל לא הוכנסו למהדורה הששית, והקונספט של גבולות ההחלטה צוין בלבד, מבלי להגדירו.

בכל מקרה, נראה כי התוצאה החשובה ביותר של ציון גבולות ההחלטה, היא שגברים רבים שסווגו בעבר כבעלי נתונים נורמליים, ושלכאורה לא היו זקוקים לטיפול כלשהו, יסווגו כעת כבעלי נתונים גבוליים. לכן, ניתן בהחלט לשקול טיפול עבורם, במטרה לשפר את פוטנציאל הפוריות שלהם, לפני או במקביל לטיפולי פוריות בבנות הזוג שלהם (הזרעה – IUI, או הפריה חוץ גופית – IVF).