בדומה למקצועות אחרים ברפואה, גם בטיפול בבעיות פוריות של הגבר קיימים מצבים להם אין תרופה ספציפית, והרופא משתמש בטיפול "אמפירי" (מבוסס על תצפיות והתנסויות, ולא על תוצאות מחקרים).
בניגוד לטיפולים תרופתיים השכיחים בבעיות של פריון האישה, קיימים מצבים בודדים ולא שכיחים אצל הגבר, להם קיים טיפול תרופתי ספציפי, הורמונלי או אחר:
שפיכה אחורית (Retrograde Ejaculation)
מצב בו חלק משמעותי מנוזל הזרע ותאי הזרע אינם נפלטים "כדרך הטבע" מהשופכה, אלא נדחפים אחורה, לשלפוחית השתן. לרוב מתגלה בבירור הפרעה בפריון עם נפח זירמה נמוך. האבחנה פשוטה יחסית, ומבוססת על ביצוע בדיקת שתן מיד אחרי בדיקת זרע קונבנציונלית. בשתן מחושב סך מספר תאי הזרע. מכיוון שלגברים רבים ללא הפרעת פוריות ימצאו תאי זרע בשתן בבדיקה כזו, יש לחשב את % תאי הזרע שנפלטו אחורנית, כדי להכריע האם ההפרעה משמעותית. הטיפול בבעיה פשוט יחסית, ואם כי אינו פותר אותה, מאפשר לרוב להשיג הריון. טיפול בתרופות המפעילות את קולטני אלפא גורם לכיווץ צוואר שלפוחית השתן, ולזרע "אין ברירה" אלא להיפלט קדימה. טיפול כזה יכול להפוך פליטה אחורית לפליטה קדמית לחלוטין, או לשפר את המצב באופן חלקי. במקרים של כשלון תרופתי ניתן לצנתר את השלפוחית לאחר הכנה מתאימה, ולנקז את הזרע.
חוסר בגונדוטרופינים
היעדר של הורמונים המיוצרים בבלוטת יותרת-המוח (LH ו/או FSH), החיוניים לתהליך ייצור הזרע באשכים. המצב נקרא Hypogonadotropic Hypogonadism, ודוגמאות לו הינן Kallman Syndrome (אז גם נפגע חוש הריח) ו- Isolated FSH Deficiency.
הטיפול מבוסס על מתן ההורמונים החסרים או דומים להם. לעתים יש צורך בטיפול ארוך (כשנה) עד להשריית ייצור זרע.
חוסר איזון הורמונלי
במצבים בהם מופרע היחס התקין בין טסטוסטרון ("ההורמון הגברי") לבין אסטרדיול ("ההורמון הנשי"), ניתן לטפל בתרופות מקבוצת מעכבי ארומטאז. דוגמאות למצבים אלה הם תסמונת ע"ש קליינפלטר, ומקרים מסוימים של השמנת יתר. הטיפול ניתן למספר חודשים.
לבד מטיפול ספציפי כפי שתואר לעיל, יש המצדדים בטיפול אמפירי במקרים כגון הפרעות שונות במדדי הזרע על רקע לא ידוע, אזואוספרמיה (בד"כ לפני הפקת זרע כירורגית). למרות שמבחינה אינטואיטיבית נראה שיש היגיון בטיפול הורמונלי או אחר, חסרות עדויות ממחקרים טובים, המספקות הוכחות חד-משמעיות ליעילות הטיפול האמפירי. יחד עם זאת, לעתים עומדים הזוג האנדרולוג לפני מצב של "אין ברירה", וטיפול תרופתי מסוים נבחר מתוך ידיעה שסיכויי הצלחתו לא גבוהים.
הטיפול כולל מספר קבוצות, כשמתוכן רק הטיפול ההורמונלי הנו "תרופתי", והשאר מוגדרות כ"תוספים":
1. טיפול הורמונלי
א. אנדרוגנים – לטסטוסטרון תפקיד חשוב גם בתהליך ייצור הזרע. אולם, במשך השנים התברר כי טסטוסטרון חיצוני וסטרואידים אנאבוליים (בהם משתמשים לעתים בוני גוף) דווקא גורמים לעיכוב קשה בתהליך. עיכוב זה כה משמעותי, עד כי במספר לא קטן של עבודות ניסו החוקרים אף לבסס את מעמד הטסטוסטרון כמקביל הגברי לגלולה למניעת הריון.
ב. Ikaklomin, Clomid (Clomiphene Citrate) – פועל על הקולטן של אסטרוגן במוח. טיפול גורם להגברת הפרשת LH (ו- FSH), וכתוצאה עליה ברמות טסטוסטרון ללא טיפול בטסטוסטרון חיצוני. הטיפול דורש סביבה הורמונאלית מסוימת ולא מתאים לכל גבר.
ג. גונדוטרופינים:
Luveris – LH סינטטי (הנדסה גנטית)
Gonal-F, Puregon –FSH סינטטי
Ovitrelle (סינטטי), Chorigon, Pregnyl (מופק משתן של נשים הרות) – Beta-HCG.
Menogon, Menopur, Pergonal – תערובות של LH ו- FSH המופקות משתן של נשים בגיל הבלות (hMG).
ד. מעכבי ארומטאז (Aromatase Inhibitors): התרופות Anastrozole ו-Letrozole מעכבות את ההפיכה הפריפרית של טסטוסטרון לאסטרדיול. נמצא כי שימוש בהן יכול להיות יעיל במצבים בהם יש הפרעה ביחס שבין שני ההורמונים הנ"ל, כגון תסמונת קליינפלטר, ואולי גם במצבים נוספים. במצב זה, טיפול מקדים לפני מיקרוטסה עשוי לשפר הסיכוי למציאת תאי זרע בניתוח.
2. אנטיאוקסידנטים
נוכחות שומנים רב-בלתי-רוויים בממברנת תאי הזרע הופכת אותם לפגיעים במיוחד ללחץ חמצוני. התרכובות שהוצעו לשימוש אנטיאוקסידנטי בהפרעות של פוריות הגבר כוללות:
Glutathione, Lycopene, Vitamins (A, C, E), Coenzyme Q10 .
3. Sperm Vitalizers
מספר תרכובות חשובות לתפקוד תא הזרע הוצעו לטיפול בהפרעות פוריות:
Carnitine, Acetyl-L-Carnitine, Fructose, Folic Acid, Zinc, Selenium
