הסינדרום (אוסף של תלונות וממצאים הקשורים לסיבה מסוימת) שמקורו בחוסר טסטוסטרון מוכר בשמות רבים:
TDS – Testosterone Deficiency Syndrome
LOH – Late Onset Hypogonadism
ADAM – Androgen Deficiency of the Aging Male
Andropause
בכל מקרה, מדובר באוסף של תלונות לא מעטות, שלבטח בחלקן, ולעתים גם כולם ביחד, אינן אופיניות רק לחוסר טסטוסטרון.
הטסטוסטרון הנו הורמון המיוצר בגבר ברובו ע"י תאי ליידיג שבאשכים, ומיעוטו ע"י יותרת-הכליה (אדרנל). אין ספק שזהו אחד ההורמונים החשובים בגברים, ומשפיע על מערכות רבות. לצד תפקידיו המוכרים יותר בשמירת החשק המיני (ליבידו) והתפקוד המיני, לטסטוסטרון גם תפקיד מפתח ביצירת והבשלת תאי הזרע, יצירת תאי דם אדומים, שמירה על רמת השומנים בדם, השפעה על מסת השריר והעצם, קשר ישיר למצב הרוח, עייפות ושינה, יכולת קוגניטיבית, ועוד.
הסינדרום נפוץ בגברים מבוגרים, ולמעשה נמצא כי מעל לגיל 50 קיימת ירידה מתונה של 1% לשנה ברמות טסטוסטרון, עד למצב בו כ-50% מבני 60 ומעלה מאובחנים עם רמות טסטוסטרון נמוכות מהנורמה. בעוד שהשינויים ההורמונליים מגיל העמידה ואילך נחקרו לעומק בנשים, הרי שרק בשנים האחרונות הופנו הזרקורים לשינויים המקבילים בגברים, והוכח כי העדר טיפול, בנוסף לפגיעה באיכות החיים המתלווה אליו, עלול לגרום לתחלואה משמעותית. נמצא כי כיום רק שיעור נמוך מאוד של גברים מבוגרים הסובלים מהסינדרום של טסטוסטרון נמוך אכן מאובחנים ומטופלים.
עם העלייה בגיל קיימת ירידה בייצור טסטוסטרון עקב ירידה במספר תאי ליידיג, יחד עם עלייה בחלבוני דם הקושרים אליהם טסטוסטרון והופכים אותו לבלתי-זמין עבור הרקמות. בשנים האחרונות נמצא כי לסינדרום יש קשר הדוק למצב רפואי אחר הקרוי "הסינדרום המטבולי", המתאפיין בסוכרת, יתר לחץ-דם, השמנה, ועוד.
קשה להגדיר תמיד מהו מצב של "טסטוסטרון נמוך" רק לפי תוצאות בדיקת הדם. חשוב מאוד לברר האם במקביל קיימות השפעות אפשריות של מצב כזה. יש לשלול שהמצב אינו תוצאה של בעיה הורמונאלית אחרת, ולשלוח בדיקות מעבדה מתאימות. יש להקפיד לבצע בדיקת דם ל-Total Testosterone בשעות הבוקר ולאחר שנת לילה. יחד עם רמות טסטוסטרון ממליץ ד"ר שפי על בדיקת הורמונים נוספים, העלולים להיות בעלי משמעות במצבי חסר טסטוסטרון. במצבים גבוליים יש צורך לבדוק גם Free Testosterone.
אין ספק שאחת ההשפעות המזיקות ביותר של טסטוסטרון נמוך בגברים מבוגרים היא ירידה במסת העצם ועלייה בשכיחות שברים. שברים מסוימים בקבוצת גיל זו עלולים להיות מלווים בקשיי החלמה וחזרה לשגרה משמעותיים ביותר, וכן בסיכונים בריאותיים קשים. אחד הסימפטומים הרגישים ביותר לטסטוסטרון נמוך הוא, כאמור, ירידה בחשק המיני ובתפקוד המיני. מכיוון שהתרופות הפופולאריות כויאגרה, סיאליס, ולויטרה, תלויות כולן בחשק המיני, טיפול באמצעותן בלבד נדון לכישלון במצב של חוסר בטסטוסטרון.
מבחינת הטיפול, קיימות בישראל 3 אפשרויות, נכון לזמן כתיבת שורות אלה (2009):
- Testoviron: זריקה תוך-שרירית, הניתנת לרוב אחת ל-3 שבועות.
- Androgel / Testomax: ג'ל למריחה יומית.
- Nebido: זריקה תוך-שרירית, הניתנת אחת לכ-3 חודשים.
את הטיפול יש לקבל ע"י רופא המומחה בו ובהשלכותיו, תוך כדי מעקב סדיר, המחייב בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה.
בנוסף, למרות שרוב המטופלים בטסטוסטרון מבוגרים מהגיל בו פוריות עדיין חשובה עבורם, זהו נושא שצריך לתת עליו את הדעת בשאר המקרים, משום שהטיפול בו מעכב את ייצור הזרע בצורה משמעותית.
באופן אינטואיטיבי, נראה למי שאינו בקיא בנושא, כי טסטוסטרון, הדרוש גם להתפתחות ול"הבשלת" תאי הזרע, לא אמור להוות בעיה באספקט זה.
למעשה, ההיפך הוא הנכון: טסטוסטרון "חיצוני" משפיע ישירות על מנגנון המשוב השלילי הקיים בציר היפוטלמוס – יותרת המוח – אשכים, וגורם לדיכוי ייצור הזרע.
